התפטרתי מעבודה מה קורה לביטוח הפנסיוני וכספי הפיצויים שלי

לקוחות רבים מבקשים לברר מה זכאותם במקרה של התפטרות, ומה היה מגיע להם לו היו מפטרים אותם.

אז בואו נעשה סדר, ונבין את הזכויות, החוק, והחישובים.

החיסכון הפנסיוני –

נכון להיום כל מעסיק מחויב להפריש לתוכנית פנסיונית לעובד. חלק מההפרשה הינה בגין פיצויים אשר מהווים מקדמה על חשבון תשלום פיצוי פיטורים. 

חוק פיצוי פיטורים –

החוק קובע כי עובד שפוטר או שהתפטר בנסיבות שמזכות אותו בפיצוי פיטורין אזי חבות המעסיק הינה בהתאם לשכר האחרון מוכפל בשנות הוותק.

דוגמא:

עובד עבד שנתיים אצל המעסיק ופוטר.

בשנה הראשונה שכרו היה 5,000 ₪, ובשנה השנייה עלה שכרו לסך של 6,000 ₪ 

חבות המעסיק הינה: 6,000 ₪ (שכר אחרון) X 2 ( שתי שנות עבודה) = 12,000 ₪ .

מה זה סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים?

סעיף 14 לחוק פיצוי פיטורים תשכ”ג-1963 קובע כלהלן:

“תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר“.

שחרור כספים לטובת העובד

סעיף 14 מחייב את המעסיק לשחרר את כספי הפיצויים שנצברו בקופה הפנסיונית של העובד לטובתו בסיום ההעסקה בכל מקרה. היינו, גם אם העובד התפטר בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצוי פיטורים. 

השלמת מעסיק

כאשר חל סעיף 14 המעסיק פטור מהשלמת פיצויים ביחס לתקופה, לשכר, ולהפרשה שבוצעה בפועל. ההשלמה נדרשת בנסיבות בהן העובד פוטר או התפטר בנסיבות המזכות אותו בפיצוי פיטורין.

תקופה

אם המעסיק הפריש רק לאחר 6 חודשים, במקרה בו ידרש להשלמת פיצויים יהיה עליו לבצע השלמה בגין תקופה זו.

לדוגמא: 

מעסיק הפריש רק לאחר 6 חודשי עבודה, שכרו האחרון של העובד 5,000 ₪ 

המעסיק ידרש לבצע השלמה לפי החישוב: 0.5 (שנת עבודה) X 5,000 =2,500 ₪, וכן לשחרר את הצבירה בקופה הפנסיונית.

שכר

אם המעסיק הפריש בהתאם לצו ההרחבה בגין השכר הממוצע במשק, ובפועל השכר גבוה יותר אזי יהיה עליו לבצע השלמה בגין ההפרש, או מקרה שהופרשו תנאים פנסיוניים בגין שכר בסיס ולא בגין עמלות מכירה.

לדוגמא:

סוכן מכירות עבד 5 שנים, שכרו עמד על סך של  10,000 ₪, ובנוסף שולמו לו עמלות בממוצע חודשי בסך 2,000 ₪ בגינן לא בוצעו הפרשות. אזי במקרה של פיטורין המעסיק ידרש להשלמה כלהלן:

2,000 X 5 (שנים) = 10,000 ₪, וכן לשחרר את הצבירה בקופה הפנסיונית.

הפרשה

בהתאם לצו ההרחבה המעסיק מחויב להפרשה לפיצויים בשיעור של 6%, ולכן הפטור הינו בשיעור של 72%, ונדרשת השלמה בסך 28% מהשכר. אם המעסיק הפריש 8.33% אזי הוא פטור מהשלמה.

לדוגמא:

עובד פוטר לאחר שנתיים, שכרו האחרון 7,000 ₪ ומעסיק הפריש לפיצויים 6% בלבד.

המעסיק ידרש לבצע השלמה לפי החישוב כלהלן:

7,000 ₪ X 2 (ותק) X 28% = 3,920 ₪

אם ניקח את הדוגמא שנתנו במקרה בו העובד עבד שנתיים. בשנה הראשונה שכרו היה 5,000 ₪, ובשנה השנייה שכרו עודכן ל-6,000 ₪. אם המעסיק הפריש 8.33% מתחילת ההעסקה הוא לא נדרש לבצע השלמה גם אם הצבירה בקופה נמוכה מ- 12,000 ₪. המעסיק ישחרר רק את הצבירה הצבורה בקופת הפיצויים.

 

יובהר, כי  על כספי פיצויים שהופרשו בהתאם לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק משנת 2008 חל סעיף 14.

מכאן, שגם אם התפטרתם וחל סעיף 14 על הפרשת הפיצויים תהיו זכאים לכספי הפיצויים שנצברו בקופה.

סיימתי את העבודה איך אני מקבל את כספי הפיצויים שבקופה?

במועד סיום ההעסקה המעסיק נדרש לתת לעובד מכתב שחרור לקופה בה הוא מציין כי הוא משחרר את כספים הצבורים בחסכון הפנסיוני (פיצויים ותגמולים) לטובת העובד, ובנוסף יש לתת לעובד טופס 161.

מהו תיקון 21 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) התשע”ח– 2018

התיקון בא לפתור מצבים בהם העובד סיים לעבוד, אולם המעסיק לא העביר לידיו את המסמכים הנדרשים (מכתב שחרור לקופה, וטופס 161) בכדי לפדות את כספי הפיצויים שבקופה.

בהתאם לתיקון לעיל תוך 4 חודשים ממועד סיום העסקתו של העובד במעסיק יוכל העובד למשוך את כספי הפיצוייםמהקופות גם ללא המסמכים לעיל.

במידה והמעסיק יבקש למנוע מהעובד את משיכת כספי הפיצויים מהקופה הוא יידרש להציג לקופה את אחד מהאישורים הבאים:

1. פסק דין הצהרתי שקובע כי העובד סיים עבודתו בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצוי פיטורים

1. אסמכתא המעידה כי המעסיק החל לפעול בכדי לקבל פסק דין הצהרתי לעניין הפיצויים

1. אסמכתא המעידה כי כספי הפיצויים שהופקדו לקופה ניתנים להחזרה לפי דין או הסכם העסקה למעסיק, וכן חתימת העובד לאחר מועד סיום ההעסקה על הסכמתו להחזרת הכספים למעסיק

ככל שהמעסיק לא ימציא לקופה את אחד האישורים לעיל בתוך תקופה של 4 חודשים מיום סיום העסקתו של העובד לא תהיה למעסיק כל טענה כלפי הקופה במידה והיא שילמה לעובד את כספי הפיצויים.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו”ד מומחה בתחום.